בנם הבכור של הילה חן ולירן, אח לסתיו. נולד ביום י"ז באב תשס"ג (15.8.2003) בבית החולים "קפלן" ברחובות.
סהר גדל בקריית עקרון. למד בבית הספר הממלכתי-דתי "אוהל מאיר". בחטיבת הביניים למד מכיתה ז' עד ט' בקריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט ברחובות ובתיכון למד בבית הספר "אורט" ברחובות במגמת אדריכלות, וסיים בהצטיינות את לימודיו.
סהר היה ילד צנוע, נעים הליכות ואדיב שתמיד פיזר סביבו אהבה וצחוק. אהבת הבריות, דרך ארץ וכבוד המשפחה והחברים היו בעיניו ערך עליון. אהב לבלות עם המשפחה והחברים ובמיוחד אהב לטייל בטבע, וכשהיה ילד הוריו טיילו איתו בכל רחבי הארץ.
כשסיים את לימודיו סהר היה תקיף בהחלטתו לעשות שירות משמעותי ולהתגייס לקרבי, ואף לא ויתר, התעקש ורצה רק גולני.
ביום 31.3.2022 התגייס לצה"ל לחטיבת "גולני", גדוד 13 פלוגה ב' "זאבי הדממה". למרות הקשיים הרבים בטירונות הוא לא ויתר ולא התלונן, ולאחר שמונה חודשים של טירונות קיבל את הכומתה החומה. סהר היה אהוב על חבריו לפלוגה ובזכות אופיו הטוב וחיוכו התמידי זכה לכינוי "חמודצ'יק".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד ,7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְַבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בשמחת תורה סהר היה במוצב נחל עוז. משהחלה המלחמה הוקפץ לגדר המערכת כדי למנוע את כניסת המחבלים. הוא נלחם בחירוף נפש יחד עם חבריו עד שנפצע מטיל מרחפן ומירי סמוך לגדר. למרות פציעתו רץ למיגונית כדי להגן על החיילים שהתרכזו שם.
במהלך הבוקר שוחחה עימו אימו שלוש פעמים. רק בשיחה השלישית סיפר לה על פציעתו, אך הרגיע אותה ואמר שהוא בסדר. בפעם הרביעית שהתקשרה אליו, כבר לא ענה.
סמל סהר מידאני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית עקרון. הותיר אחריו הורים ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
חודש לאחר נפילתו השתתפה משפחתו באירוע הנצחה, "מפיצים את האור של סהר", ובמסגרתו חולקו מאות חלות שניצל לחיילים.
בחודש דצמבר 2023 נערכה לעילוי נשמתו הפרשת חלה בהשתתפות מאות נשים.
במלאת שנה לנפילתו נערך בבית הספר "רמון" ברחובות, מקום עבודתה של אימו, טקס לזכרו ובסיומו הופרחו בלונים בצבעי יחידת גולני.
כתבה אחותו, בציון שנה לנפילתו: "שנה כבר שאתה חסר לי בכל שנייה. מתגעגעת ברמות מטורפות!! אני מתחננת לראות רק עוד פעם אחת את החיוך הממכר הזה שלך.
אני אוהבת אותך, הגיבור שלי הלב שלי. הזמן עדיין לא עושה את שלו, הכאב הולך ומחמיר מיום ליום והראש מסרב להבין, מסרב להאמין שכבר לא תשוב. אבל אנחנו פה מנסים להמשיך לקום בבוקר על מנת להנציח אותך בכל יום, על מנת שאף בן אדם לא ישכח את הגיבור שאתה! את כמה שהיית מיוחד ושונה! כמה שהיית טוב".
היוצרים נועה פרג', נדב אסולין וחן כהן כתבו לזכרו של סהר את השיר "שמע ישראל". השיר בביצועה של נועה ניתן להאזנה באתר "יוטיוב".
מתוך השיר: "מדרכות של כאב / אתה השארת אצלי פה בלב / איך היום לא עובר / ובכל יום אתה פה חסר / מכתבים ארוכים קראתי / הכול זה כבד לי / הזכיר לי זמנים אחרים, כשהיית // התרוקנתי ברגע אחד והזמן לא עושה את שלו / ומתוך חשכה הלוואי שאראה את האור / ואולי / שמיים ידליקו כוכב / והלב שוב ישוב כבר לפעום כמו מאתמול / כשהיית הכול / הכאב הוא ישתה יין של שכחה / בינתיים שישכח את הכול / שלא יחזור, כמו אתמול".
הוקם עמוד הנצחה באינסטגרם, "rememner_sahar", אשר מתעד את הפעילות היומיומית לזכר סהר.
תצוגת מפה